ריקוד - פורטל ריקודים , בתי ספר לריקוד ,רקדנים, רקדניות, סלסה, מחול, פלמנקו, קפואירה, ריקודים סלוניים,נולד לרקוד

הבלט הישראלי - להקת מחול

הבלט הישראלי הינה להקת מחול היחידה בארץ המבצעת ממיטב הרפרטואר העולמי של הבלט הקלאסי והניאו-קלאסי. הלהקה נוסדה בשנת 1967 על-ידי ברטה ימפולסקי והלל מרקמן אשר משמשים מנהליה האמנותיים עד עצם היום הזה.

הופעת הבכורה של הבלט הישראלי נערכה בעשרים וחמישה בינואר 1967 באולם רינה בחולון. הסולנים ימפולסקי ומרקמן, מלווים בארבע רקדניות צעירות, ביצעו אז מבחר של קטעי בלט מפורסמים.
בשנת 1975 העניק הכוריאוגרף הנודע ג`ורג` בלנשין לבלט הישראלי את רשותו לבצע את יצירת המופת שלו "סרנדה". היה זה ציון דרך חשוב בהתפתחותה של הלהקה. ההצלחה הגדולה זיכתה את הבלט הישראלי במעמד בינלאומי. 6 שנים מאוחר יותר, לאחר שנכח באחת מהופעותיה של הלהקה בניו יורק, הצהיר בלנשין – לנוכח התרגשותם הרבה של רקדני הבלט הישראלי – כי הוא מתיר ללהקה הצעירה לבצע ממבחר עבודותיו: "סימפוניה ב-C", "סקוורדאנס", "לה-ואלס", "קונצ`רטו ברוקו" ו"ארבעה מצבי רוח". מלבד עבודות מופת אלה מאת גדול הכוריאוגרפים הניאו-קלאסיים, ג`ורג` בלנשין, לבלט הישראלי רפרטואר עשיר ומגוון ובו ממיטב יצירות הבלט הקלאסי כמו "מפצח האגוזים", "היפהפיה הנמה", "סינדרלה", "אונייגין", "רומיאו ויוליה", "דון קישוט" ו "ג`יזל".

כמו כן, מבצעת הלהקה יצירות חדשות מאת כוריאוגרפים כמו כריסטיאן שפוק וכריסטוף פסטור, רודי וונדנציג, יאן לינקנס ולאר לובוביץ. חלקם יצרו, במיוחד עבור הבלט הישראלי, כמה מעבודותיהם החשובות.

גאוותו הגדולה של הבלט הישראלי ביצירותיה המקוריות של מייסדת הלהקה והמנהלת האמנותית שלה. עד היום חבקה ברטה ימפולסקי יותר משלושים עבודות, בהן כוריאוגרפיות חדשות ליצירות קלאסיות. לצד אלה רקמה יצירות בלט מקוריות אשר זיכו אותה בשבחי הביקורת כמו "ללא שם", "הרמוניום", "שניים שניים וכולם", "גורה לידר", "אופטימוס", אקסטזי" ו"כתוב בחול".

בבלט הישראלי כיום 35 רקדניות ורקדנים, בהם `צברים`, עולים חדשים מחבר העמים ומארצות המערב אשר התקבלו ללהקה בתום מסלול מיונים לא פשוט.
בשנת 2000 זכה הבלט הישראלי בפרס שר התרבות לביצוע של להקת מחול על רמתם האמנותית והאיכותית של רקדני הלהקה.

במהלך כל שנות קיומו, הופיע הבלט הישראלי ברחבי העולם בפסטיבלים יוקרתיים באירופה, בארצות הברית ובדרום אמריקה. הלהקה גרפה תשואות והביאה כבוד רב למדינת ישראל.
בשנת 1977 יצא הבלט הישראלי לראשונה לסיבוב הופעות מחוף לחוף בארצות הברית. מאז ביקרה שם הלהקה עוד פעמיים וקצרה שבחים ותשואות.

בשנת 1997, זמן קצר לאחר חידוש היחסים הדיפלומטיים עם סין, ערכה הלהקה מסע הופעות ראשון במדינה זו, בהזמנתו של משרד התרבות בבייג`ינג. ארבע שנים מאוחר יותר הוזמן הבלט הישראלי למסע הופעות שני ברחבי סין.

בנוסף ביקר הבלט הישראלי, בין השאר, בצ`ילה, בארגנטינה, בתורכיה, בפינלנד, בגרמניה, באוסטריה, בבריטניה, במלטה ובאיטליה.

בקיץ 2004, שלושים ושבע שנים לאחר שנוסד הבלט הישראלי, נחנך בתל אביב מרכז הבלט הישראלי – משכנה של הלהקה. בהיכל זה נקבע גם מקומו של המרכז לבלט קלאסי – בית הספר הרשמי של הבלט הישראלי – המוסד המוביל בישראל ללימוד אמנות הבלט הקלאסי.

הבלט הישראלי שם לו למטרה לטפח את דור העתיד של קהל שוחרי התרבות. במסגרת זו מופיעה הלהקה בהרכב מלא ובליווי הסברים בפני תלמידים, בני נוער ובפני חיילי צה"ל.

 


הנהלה אומנותית

ברטה ימפולסקי נולדה בפאריס להורים ציוניים יוצאי רוסיה. בהיותה בת שנתיים, עלתה המשפחה לישראל והשתקעה בחיפה. כשמלאו לה 14, החלה ימפולסקי ללמוד לרקוד בסטודיו לבלט בעיר.
הלל מרקמן נולד בחיפה להורים יוצאי רוסיה. את האהבה לאמנות הבלט הקלאסי גילה מרקמן, ספורטאי מצטיין, בגיל מאוחר יחסית, במהלך שירותו הצבאי בחיל הים. אז החל מרקמן ללמוד לרקוד וזאת למורת רוחו של אביו אשר קיווה כי בנו יסיים את לימודי ההנדסה, שבהם החל בטכניון.

ימפולסקי ומרקמן נפגשו בסטודיו לבלט. שלוש שנים מאוחר יותר נישאו בטקס צנוע ויצאו לאנגליה, שם למדו במשך שלוש שנים בלט.
ימפולסקי למדה בבית הספר של הבלט המלכותי בלונדון ומרקמן למד בבית הספר הידוע לבלט של רמברט בעיר. שניהם המשיכו במקביל להשתלם אצל מורים ידועי שם כמו קתלין קרופטון, קליאו נורדי, וטניה תמרובה.
כבר בתחילת דרכם המקצועית רקדו ימפולסקי ומרקמן כסולנים בלהקות רבות ברחבי העולם, בין השאר בצרפת, בשוויץ, בבלגיה ובארצות הברית.
למרות העתיד המבטיח מעבר לים, החליטו השניים לשוב לישראל. בשנת 1965 הצטרפו כרקדנים ראשיים לבלט של האופרה הישראלית.

בשנת 1967 ייסדו ימפולסקי ומרקמן אנסמבל צנוע בשם "הבלט הקלאסי מחולון". הופעת הבכורה נערכה ביום 25.01.1967 באולם רינה בעיר. תוכנית הערב כללה כמה  דואטים מתוך יצירות בלט מפורסמות.
בחלוף השנים היה ההרכב, שמנה בתחילה שישה רקדנים בלבד, ללהקת הבלט הישראלי – אחד ממוסדות התרבות החשובים בישראל.
בשנת 1970 פתחו בני הזוג את המרכז לבלט קלאסי – בית הספר הרשמי של הבלט הישראלי – אשר הפך עם השנים למוסד המוביל בארץ ללימוד אמנות הבלט הקלאסי.
עד היום חבקה ימפולסקי, המנהלת האמנותית של הבלט הישראלי וכוריאוגרפית הבית שלו, יותר מ-30 יצירות מחול מקוריות.
בין עבודותיה הרבות, כוריאוגרפיות חדשות ליצירות קלאסיות כ"מפצח האגוזים" וה"יפהפיה הנמה", "סינדרלה" ו"רומיאו ויוליה".
לצד אלה, רקמה ימפולסקי יצירות בלט רעננות כמו "לרקוד לפי שירים" (1986), "גורה לידר" (1996), "אקסטזי" (1998), "מדיאה" (1999) "כתוב בחול" (2005), ו"אופטימוס" (2003).
על סגנונה הניאו-קלאסי כתבו המבקרים כי הוא מתאפיין באסתטיקה ובבהירות, ומחייב יכולת טכנית ואמנותית גבוהה מהרקדנים.

במהלך השנים זכתה ימפולסקי בפרסים רבים ובהם פרס המבקרים לכוריאוגרפיה הטובה ביותר בסנטיאגו, צ`ילה (1981) על עבודתה "וריאציות דבוז`אק" ופרס שר המדע, התרבות והספורט על מפעל חיים (1999). חבר השופטים בתחרות כתב אז כי "הפרס בא לבטא את ההוקרה וההערכה של החברה הישראלית לתרומתה של ברטה ימפולסקי למחול בישראל."

מיצירותיה של ברטה ימפולסקי:

1974 וריאציות סימפוניות
1978 Introduction
1978 ביתה של ברנדה אלבה
1979 צללים
1980 כרמן 
1981 וריאציות דבוז`אק 
1982 קונצ`רטו מנדלסון
1983 ללא שם
1983 אופוס 1
1985 מפצח האגוזים
1986 לרקוד לפי שירים
1986 סינדרלה
1987 היפהפיה הנמה
1988 הרמוניום
1989 שניים שניים וכולם
1991 רומיאו ויוליה
1992 ואלס מפיסטו
1994 גורה לידר
1996 מארשים
1997 אקסטזי
1999 מדיאה
2003 אופטימוס
2004 דואו
2005 כתוב חול


בעלי תפקידים

מנהלת אמנותית: ברטה ימפולסקי • מנהל כללי: הלל מרקמן
המשנה למנכ"ל: דן רודולף • ניהול חזרות: קורה בנדר, וונדי לאקינג • מנהלת הצגה: דיאן כץ • מנהל הפקה: שלומי כהן • ביצוע תלבושות: מרגריטה אלכסנדרוב • חשמלאי ראשי: יגאל חזן • פסנתרניות: הרטה מיכאלוביץ`, אירנה קוטלר • מחלקת שיווק ומנויים: יוליה שכטמן, חיה ג`קמן • מזכירה: מזי קרשאי • חשב: יעקב קפלן • טכנאים: חיים שרעבי, פיני עמר • צלם: עמנואל אוגדן • פרסום: דליה בוקצ`ין – פרסום בלקין • הדפסה: דפוס גבי

הועד הציבורי

ד"ר דן רונן – מ"מ יו"ר • אליהו בן עמרם – יו"ר ועדת הכספים • עו"ד שאול בן חיים – יו"ר ועדת ביקורת • א.ב. יהושע • יעל ברוורמן • יפה ויגודצקי • ד"ר לואיז ויסגלס • יהושע ידלין • נילי כהן*• שרה להט • צלילית בן נבט • יחיאל לקט • פרופ` בן ציון מוניץ • ד"ר אליעזר פוקס • עודד פלדמן • חנה פריזן • ישראל דוד • אליעזר שמואלי • מיכאל רון • רו"ח אבנר וקסלבאום* • עו"ד ראובן פארן*

חברי ועדת ביקורת: רון אסולין • אהובה פיינמסר

*משקיף


מרכז הבלט הישראלי

בקיץ 2004, שלושים ושבע שנים לאחר שנוסדה הלהקה, נחנך בתל אביב מרכז הבלט הישראלי – משכנה של הלהקה. בהיכל זה נקבע גם מקום מושבו של המרכז לבלט קלאסי – בית הספר הרשמי של הבלט הישראלי.

הקמתו של הבית נסתייעה בזכות תורמים נדיבים ובעזרתם של משרד החינוך, התרבות והספורט ועיריית תל אביב – יפו.

מרכז הבלט הישראלי ממוקם ברחוב הר נבו 4 בתל אביב, סמוך למתחם בזל, מאזורי הבילוי השוקקים בעיר.

הבית כולל שני אולמי חזרות: האחד גודלו 18/21  מטרים – הגדול ביותר בארץ -  והאחר קטן במעט. במקום חדרי הלבשה מפוארים, ומקלחות לנוחיותם של הרקדנים.

בסטודיו ציוד תאורה ומערכות הגברה, וכן יציע ובו 300 מקומות ישיבה. מתקנים חדישים אלה מאפשרים ללהקה לערוך במקום גם חלק מהופעותיה.

כמו כן, בבניין זה מצויים גם משרדי הלהקה ולצידם מתפרה, אולם קבלות פנים וחדר ישיבות מרווח.


כתבו עלינו

"...היצירה אונייגין היא ההפקה העשירה והמרשימה ביותר של הבלט הישראלי. היא הועלתה לראשונה ב-1963 בבית האופרה של שטוטגארט בביצוע בלט שטוטגארט, אחת מלהקות הבלט הטובות בעולם, והיה צריך הרבה תעוזה כדי להביא אותה לישראל. זו הפקה מורכבת ויקרה, שהעמידה את הבלט הישראלי בשורה אחת עם להקות הבלט של בתי האופרה הגדולים בעולם...זה מופע ברמת הפקה שאיננו רגילים לה בישראל – פאר של עידון ושל אצילות..." רות אשל, הארץ

"...ריקוד קלאסי צריך להיות מעולה כדי להיות טוב, כדי להינצל מהמכשלה של הגיחוך, והוא צריך להיות מלאכותי לתפארת כדי לא להיות מזויף. ימפולסקי עמדה בשני מבחנים אלו, ולו רק עבור זה מגיע לה כה לחי..." גבי אלדור, דבר (על "מפצח האגוזים")

"..הלוואי שבקובנט גארדן יבינו את סגנונו של בלנשין כפי שהבין אותו הבלט הישראלי.." אלכסנדר בלנט, The Observer (על ביצועו של הבלט הישראלי את "סרנדה" של ג`ורג` בלנשין ביוון)

 

"...הלהקה טובה, מאומנת קלאסית היטב וראוי שתופיע על בסיס קבוע בעיר זו. הדרישות הטכניות עצומות, אולם הרקדנים רגישים לסגנון ולפרטים. ביצוע "סרנדה" של בלנשין היה אחד המושלמים ביותר שראיתי מעולם..." ברטון ווימבול, הדיילי ניוז, ניו יורק

"...להקה שנעים לצפות בה, להקה שכובשת את לב הקהל...`שניים, שניים וכולם` לצלילי הקונצ`רטו השני של מנדלסון היא יצירה חלומית, רכה שנסחפת עם המוסיקה, היא מבוצעת בשטף וביופי על ידי רקדני הבלט הישראלי..הופתענו מהיכולת, מהסגנון ומהטמפרמנט של הרקדנים בביצוע יצירתו של בלנשין `סימפוניה ב-C`. שליטתה של הלהקה הצעירה בסגנונו של בלנשין, היתה נמרצת ומחשמלת.." הורסט קוגלר, השטוטגארטר צאיטונג


לפרטים נוספים ויצירת קשר יש למלא הפרטים בטופס...

נמען/נים
*נושא
*תוכן ההודעה
*שם פרטי
*שם משפחה
*דואר אלקטרוני
כתובת
עיר
*טלפון
*טלפון נייד

 


בניית אתרים , מתווך , קורס נדל"ן ,הנהלת חשבונות ,  צלילה חופשיתארז מנעולים תל אביבהמלצות פורטל ריקוד , תריסי נירמכון כושר תל אביב , תקליטן  , ילדים , קורס סקיפרים במועדון יאכטות BlueWave ,  RK שעוני יוקרה , הפרעות אכילה , עורך דין תאונות דרכים , עורך דין מסחרי ,