אום כולתום שרה את הדת

אחד הטבעים של שאלה היא שזורקים אותה לחלל האוויר: לעיתים, מקבלים תשובה חלקית לעיתים - אין אלא לעזוב ולהניח לה למרות שהיא נוכחת ופתאום היאמפתיעה. מפתיעה בתשובה בחזרה מהמקום הכי בלתי צפוי. וזה בדיוק מה שקרהששאלתם על אינת עומרי. לא הסתפקתי בליבי בתרגום של השיר לאנגלית והשאלה הזאת ישבהבראש בחוסר מנוחה. היום הפתיעו אותי בגדול ג'וזה מהאוזן השלישית והמפיק אליגרינפלד וסיפקו לי התרגום לשיר ועוד כתבה על אום כולתום. אז הנה קוראי היקרים, אום כולתום ואינת עומרי

אום כולתום שרה את הדת, האהבה והלאום המצרי. היא היתה לאגדה בימי חייה, וכזו נותרה עד עצם היום הזה.

מאת: ז'וזה קרנסטי האוזן השלישית

לחובבי המוסיקה, השם אום כולתום מצלצל כאייקון ענק וחשוב. היא הותירה חותם בל ימחה בשירה בערבית. השפעתה האדירה התפשטה, ממצרים (מקום מוצאה) ויתר מדינות ערב, וחצתה גבולות לשאר מדינות העולם. כולתום, נולדה ב- 1904 בכפר קטן, בת למשפחה ענייה, עובדה שמצאה לנכון לציין בכל הזדמנות. אביה היה העימאן במסגד הכפר, והאיש שלימד אותה קריאה/שירה של פרקי הקוראן. בעקבות המזמורים הללו גילה כולתום הצעירה את יכולותיה בתחום הזמרה. כנערה שזכתה להצלחה בקרב בני כפרה, נאלצה לא פעם להופיע בבגדי נער, כדי לא למשוך תשומת לב מיותרת (בין אם כזו של הרשויות או של גברים שהתארחו בכפר). ב- 1923 נסעה לקהיר כדי להתחיל בקריירה של זמרת מקצועית. 10 שנים חלפו, והיא הפכה לשם דבר בכל הנוגע לרפרטואר השירה הערבית. במעמדה החדש זכתה לשירים שנכתבו במיוחד עבורה (מוסיקה של מחמד אל קסאבי ומילים של אחמד ראמי). המוסיקה, שנשאה אופי מצרי מובהק, עשתה בין היתר שימוש בכלים מערביים פחות מקובלים בתקופה, כגון צ'לו וקונטרבס. ניתן למצוא הקבלה בין התפתחות הקריירה הפופולרית של כולתום לבין התפחות הטכנולוגית של אמצעי התקשורת האלקטרונים במצרים. כולתום היטבה לנצל אתכולם. החל משנות ה-30 ועד לשנות ה-50, היו אלה הרדיו והתקליטים. בשנות ה-60 הצטרפו גם שידורי הטלוויזיה, ואחריהם הגיעו סרטי הקולנוע. מיותר לציין שהפופולריות שלה לאורך כל השנים כללה, ללא יוצא מן הכלל, את כל מדינות ערב. תרומה נוספת לפופולריות שלה היתה הצטרפותם של שני אמנים חשובים לכותבי הרפרטואר שלה: המשורר זכרייה אחמד והמלחין הידוע מומחד עבדל וואהאב. שיתוף הפעולה בין כולתום לוואהאב היה נדבך תרבותי נוסף בניסיון של מצרים להיפתח לעולם המערבי באותן שנים. בעוד הקריירה האמנותית שלה נוסקת אל על, לא רוותה הזמרת נחת בחייה האישיים. בריאותה החלה מתרופפת והיא אובחנה כסובלת ממחלה כרונית. בשלב מוקדם החלו אשפוזיה בבתי חולים, בתדירות שהלכה וגברה. במקביל בוטלו נישואיה לנסיך, נצר למשפחה המלכותית במצריים. חייה החלו להדמות לבסדרת טלוויזיה בכולם עוקבים אחריה בדריכות. היא נראתה בודדה, שבירה וחולה. ב- 1956 נישאה לאחד הרופאים שטיפלו בה. בכל אלה לא היה די כדי לפגוע בקולה העצמתיוהבהיר או במגוון הרגיסרטים הרחב שלו. באמצעות הקול הזה, מרחף לעיתים וסדוק קמעה, אגרסיבי ומלטף גם יחד, כישפה את מצרים ואת המזרח התיכון כולו. מעריציה נהגו לשבת לאורך כל ההפועות שלה, שהחלו בשעות הערב והסתיימו בבוקר למחרת. אום כולתום שרה את הדת, האהבה והלאום המצרי. היא הפנטה את מאזיניה בטאראב (רמת הרגש הגבוהה ביותר תחושת אהבה עמוקה והתמוגגרות על היופי), כמו למשל בשירים "אל אטלל", או "אינתעומרי". כולתום היתה מקורבת להנהגה המצרית וידידתו הטובה של הנשיא נאצר. המוסיקה שלה הפכה לסמל מובהק של אחדות העם המצרי ושל העולם הערבי בכללותו. למרות התהילה, נותה הדיווה זמרת של העם. היא תרמה רבות לצדקה ולאורך חייה תמכה בכ-200 משפחות עניות. אורך חייה נותר צנוע, כמין אקט של הזדהות וקירבה לבני עמה העניים. בשיא הפופולריות הבינלאומית שלה, בשנות ה-60 הופיעה בפריז. 1967 כתב עליה מבקר הפיגארו הנלהב: "צרפו את מריה קלאס, אדית פיאף ומהליה ג'קסון ביחד - וגם אז לא תקבל מושג אמיתי על גודלה של אום כולתום". ב- 1970 בשיא הקריירה שלה, נפטרה אום כולתום בקהיר. אבל כבד נפל על העולם הערבי כולו. ארון הקבורה שלה נחטף על ידי ההמון המצרי מוכה היגון, ונלקח לסיבוב הופעות אחרון ברובעי קהיר.

אינת(א) עומרי - אתה חייאינתא עומרי הוא השיר הראשון בו שיתפו פעולה אום כולתום ומוחמד עבדל וואהאב. בין שני ענקי המוסיקה שררה תחרות קשה. ובתהליך הגישור התערב נשיא מצרים נאצר. כולתום חששה שלחניו של וואהאב לא יאפשרו לה לבלוט כזמרת. הוא מצדו חשש שכולתום לא תבצע את שיריו על פי הכתוב, ושאלתוריה יתפסו את המקום המרכזי. הביצע הראשון של השיר מ- 1964 הפך במהרה ללהיט ענק. יומיים לאחר הבכורה הסתבר שחששות השניים לא היו חסרי בסיס. אום כולתום הגישה נגד וואהאב אזהרה משפטית, בה אסרה עליו להקליט את השיר בעצמו, ויצאה מנצחת. למרות זאת, נמשך שיתוף הפעולה בין השניים והניב שבעה שירים נוספים. והנה התרגום

אינתא עומרי - אתה חיימלים: אחמד שפק כמאל לחן: מומחמד עבדל וואהאב תרגום חופשי לעברית השיבוני עינייך לימיישחלפולימדוני להתחרט על העבר ומכאובי וכל שראיתי טרם ראו אותך עיניי, הם חיים אבודים. אל ייחשבו לי כלל בחשבון ימיי. אתה חיי, לאורך בוקרם יפציע. חיי שהיו לפניך חלפו ועברו אהובי כמה מחיי חלפו. לא ראה ליבי לפניך שמחה אחת לא טעם מהעולם פרט לטעם הפצעים. רק עכשיו התחלתי לאהוב את חיי התחלתי לחשוש כי יחלפו ימי. כל שמחה אליה כמה ליביב אור עיניך פגשוה ליבי ורוחי. מחמל נפשי, היקר לי מחיי מדוע לא פגשתי אהבתך, חיי מוקדם יותר? כל שראיתי טרם ראו אותך עיניי, הם חיים אבודים. אל ייחשבו לי בחשבון ימי. אתה חיי, לאורך בוקרם יפציע. הלילות היפים, הכיסופים ואהבה מזמן נושא אותם הלב למענך. טעם עמי את האהבה, טעם אהבתך באהבתי טעם ערגתי אשר זמן רב נכספה לאהבתך תן לעיניי לשוטט בעולם עינייך תן לידיי לנוח למגע ידייך. בוא אהובי, די לכל שהחמצנו שהרי כל שהחמצנו, אהוב ליבי, מועט הוא. כל שראיתי טרם ראו אותך עיניי, הם חיים אבודים. אל ייחשבו לי בחשבון ימי. אתה חיי, לאורך בוקרם יפציע. היקר מחיי היפה מחלומותיי קחני בזרועותיך קחני מהמציאות והרחיקני. הרחק הרחק אני ואתה הרחק הרחק לבדנו האהבה תעיר את ימנו הגעגוע ירדים לילותינו. דרך השלמתי עם חיי ולימים בעזרתך סלחתי כאביי השכחתני עמך מכאוביי שכחתי. השיבוני עינייך לימיי שחלפו לימדוני להתחרט על העבר ומכאוב יוכל שראיתי טרם ראו אותך עיניי, הם חיים אבודים. אל ייחשבו לי כלל בחשבון ימי. אתה חיי, לאורך בוקרם יפציע.

באדיבות האוזן השלישית, ז'וזה היקר ולמר אלי גרניפלד.

רוצים ללמוד עוד על הכותבת GUL מנהלת תחום ריקודי בטן  - לחצו כאן