הספירה בריקוד

בשל ריבוי סגנונות הריקוד וניסיונותינו "להדביק" את קצב התפתחותו של עולם זה, קורה לעיתים כי אנו מזניחים את הצד המוסיקלי אשר מהווה לפאן מרכזי בו. ההופך את המוסיקה לבעל ערך מרכזי עבור הריקוד הוא המכנה המשותף לשניהם והוא הספירה.
 
כתבות נוספות
האם רקדנית טובה יכולה להיות מורה טובה ?
עצות למורה המתחילה מה ללמד בשיעורים הראשונים !
ריקוד של עם, פולקלור
ריקוד רצפה / מאמר פרפורמים
כתבות נוספות
טיפים לרקדנית, כיצד לשווק את עצמך כרקדנית?
אום כולתום שרה את הדת
בניית כוריאוגרפיה
גרעין הריקוד
השילוש הקדוש
סלסה סלסה- מה זה עושה לנו?
השפעת הסלסה על הרקדן....
האינטראקציות בזירת הריקודים
ההצגה בריקוד
אינטראקציה בין המינים
קסם הסלסה...
מועדוני הסלסה- מה באמת קורה שם....?
הגמר הגדול של מלך הברייקדאנס
חגיגת נשיות מתוקנת - במחול המזרחי
קפואירה על קצה המזלג
היסטוריה של קפוארה
מידע כללי על הקפואירה
כלי הנגינה המסורתיים של קפואירה
תיעוד תולדות הבלט האפריקאי
עקרונות בבלט האפריקאי
מבנה הבלט האפריקאי-מקצבים וריקוד
כל אחד צריך ''מאהב''
ריקודים סלוניים - רקע כללי
מור בר – מנהלת תחום היפ הופ
ההיפ הופ – הרבה יותר מריקוד...
למה לרקוד היפ הופ?
ארתור מאריי מרקידים את תלמידי כיתות ה'
איך נוצר ריקוד היפ הופ מקצועי?
מבוא לריקוד יווני
מוסיקה יוונית
סוף השמנה במחשבה תחילה ומעשים
תחרות עיר הברייקדאנס לשנת 2006
על קפוארה הכל כולל הכל
יש מחול בבית ספר
"לרקוד", קומדיית הפשע הרומנטית של הקיץ
ניו יורק סטייל - כתבה מסכמת
מופע הבריייקדאנס התיאטרלי "רוקדים ברחוב"
על כף המאזניים
ריקודי מחזות זמר
הופעה של בנות דנסינג בגרמניה
ריקודים סלוניים - מה יוצא לי מזה?...הרבה!
התפתחות ריקודי בטן
מי מפחד מ-ADHd
נולד לרקוד 2 - האודישן של נולד לרקוד
תוכנית הרזייה משולבת ריקודים סלוניים
רקדנים סמויים כבר הזמנתם...
צורות גיאומטריות בריקודי בטן
רוקדים כל הדרך לחופה
ברייקדאנס
סלסה, על-מה ולמה ?
מדבר בארה"ב
הריקוד האירי – משדות אירלנד ועד ברודווי
כתבות נוספות

ברבות השנים יצר האדם אמצעים המשמשים אותו כנקודות עוגן בהן יוכל "להיתלות" ואשר מיהן ועליהן יוכל להתייחס. דוגמא פשוטה לנקודת עוגן היא סימון נקודה באמצעות גיר על לוח, סימון נקודה נוספת ומדידת המרחק הנוצר ביניהן. תהליך המדידה למעשה מסתמך על הפער (ההפרש) שנוצר מנקודת המדידה (נקודת הסיום) לנקודת הייחוס (נקודת ההתחלה).

תהליך דומה קורה גם בספירה ובה אנו מודדים את ה"מרחק" (הפרש הזמנים) בין שתי נקודות זמן. ההפרש הקבוע והמחזורי המוכר ביותר לכולנו הוא הגודל שנייה אחת. אורך הזמן בן שנייה אחת משמש אותנו לספירה מרובה כך שערך 60 שניות נקרא בשם דקה. על עקרון דומה מוגדרות יחידות זמן הגדולות יותר ולהופכין יחידות זמן גם הקטנות יותר משנייה אחת.

בעולם המוסיקה, אנו סופרים גם כן לפי יחידות זמן הנקראות פעימות כאשר מספר פעימות יוצרות תיבה אחת. בכל ראשית יצירה מוסיקלית מוכרזת גודל התיבה. ברוב המקרים, גודל התיבה קבוע אך ישנן יצירות "מתחכמות" בהן הגודל משתנה (אשר אותן אפרט בשלב מאוחר יותר). כשם שהחלוקה בספירת גודל הזמן בן שניה אחת יכולה להיות לשני חצאי השנייה, שלושת שלישי השנייה, ארבע רבעי השנייה, וכולי וכולי עד אין סוף כך גם יכולה להיות החלוקה בספירה המוסיקלית. ולמה כתבתי "יכולה" ולא באמת למעשה ?! בתחום המדע אנו נדרשים להגיע לרמות דיוק המצריכות חלוקה גבוהה מאוד של גודל השנייה, עד לרזולוציות גבוהות בהן איננו יכולים להבחין ללא מכשירי עזר.

בעולם המוסיקה ובשונה מעולם המדע, אין אנו נדרשים להגיע לרמות גבוהות מאוד של חלוקות עבור התיבה המוסיקלית. החלוקה הנפוצה ביותר כיום של התיבה המוסיקלית היא של ארבע פעימות לתיבה ומסומנת כך 4/4 ומשמעותה ניגון ארבע פעמים, פעם אחת על כל פעימה.
למעשה קיבלנו נגינה של ארבע פעימות לאורך תיבה שלמה. הפרש הזמנים בין ניגון פעימה לפעימה הוא שווה כך שאם אציג את דברי באופן גראפי נקבל את הדבר הבא:
....................4....................3....................2....................1

חלוקה נפוצה נוספות היא החלוקה לשלשות:
....................3....................2....................1

קיימות חלוקות רבות מאוד ונוספות אשר נפוצות פחות אך בהחלט "מנוצלות" מוסיקלית במגוון רחב של סגנונות מוסיקליים.

כל חלוקה בתיבה מייצגת את המשקל שלה:
היצירה במשקל 2/2, משמע בכל תיבה שני חצאים.
היצירה במשקל 3/3, משמע בכל תיבה שלושה שלישים.
היצירה במשקל 4/4, משמע בכל תיבה ארבעה רבעים.

המוסיקה האירופאית מתבססת בעיקרה על משקלים זוגיים כגון 2/2 ו: 4/4.
המקצב הזוגי 2/2 מוכר יותר כסגנון ה- Marsh המוכר יותר במצעדי תהלוכה צבאיים. מפאת "נשיקתו" (התייחסותו) של עולם המוסיקה למגוון סגנונות רחב, אתמקד בעיקר בסגנון הסלסה הנרקד ברובו במשקל 4/4. בהמשך ארחיב על אופן החלוקה והניגון של פעימות ב"פיזור"(חלוקה) שונה של הפעימות על פני התיבה המוסיקלית כך שנראה שישנן תיבות בהן לא כל פעימה נמצאת ב"מרחק" (פער זמן) שווה מזו שלפניה ואחריה. משקלים כגון 2/2, 4/4 וכדומה נקראים משקליים זוגיים. בהתאם, ניתן למצוא גם משקלים כגון 3/3, 5/5 וכדומה הנקראים משקלים אי זוגיים. המשקליים האי זוגיים די "פרצו" לעולם המוסיקה "רק" בתחילת המאה ה- 20 לערך כך שתחום זה עדיין ב"חיתוליו". עם זאת ובהמשך המאה (בערך בתחילת חציה השני) עולם נגני הג'אז החל לאמץ באופן מאוד נלהב את "מקצה השיפורים" שעבר תחום המוסיקה בזמננו כך שהורגשה השפעה זו גם בעולם הרוק.

דוגמאות נפוצות למשקלים אי זוגיים בעולם הרוק הם 3/8, 7/8, 5/4 ואף משקלים מסובכים אף יותר כגון 11/8, 13/8, 15/8 ובכלל גם 21/16.

שם נוסף למשקלים אלה האחרונים הוא משקלים אסימטריים. קצת הסתבכנו ?
יכול להיות, אבל זהו תחום מאוד מרכזי בנושא ספירת משקלים כך שחשוב להבין כי קיימים סוגים רבים ומורכבים יותר. באמצעות "פיצוח" (הבנה) של צורות משקלים מסובכות יותר מאלה שאנו רגילים לפגוש באופן שוטף, ההסתכלות על הספירה השוטפת שלנו תיעשה לפשוטה הרבה יותר.

אז איך בכל זאת נזהה משקלים ?
הפתרון הוא די פשוט והוא לספור כל פעימה ופעימה עד שנבחין ב"פתיחה" חדשה של "נושא" מוסיקלי חדש ולסכם את סך הכל הפעימות. מרבית הסיכויים כי לפחות בהתחלה, מי שבא מעולם הפופ יגלה קושי רב בזיהוי משקלים אסימטריים. לעומת זאת, אלה הבאים מתחום הג'אז והרוק המתקדם "יקפצו ישר למים עמוקים" (ייקלטו את התבניות המשקלים באופן מהיר יחסי).

למרות זאת, אוכל להגיד לכם לפחות מניסיוני האישי כי הסיפוק וההנאה מ"פירוק" תיבות מוסיקליות והבנתן הוא אכן גדול.

בתחום המשקלים האסימטריים לא ארחיב יותר, מפאת הידע הנדרש להמשך תהליך ההסבר ומפאת חוסר הרלבנטיות שלו לספירה השוטפת שלנו בסלסה. רק אסכם ואומר שעברה המוסיקלי של הסלסה היא במקורות האפרו קובנים ועוד יותר מכך במקורות אפריקאיים "טהורים" בהם היה נפוץ מאוד להשתמש במשקלים אסימטריים (כגון 8 / 6).

הבה נחזור למשקלים סימטריים (זוגיים) כגון 4/4.
אם נציג באופן גראפי את המשקל 4/4 נקבל:
......................4......................3......................2......................1

מבחינה תצוגתית בלבד, הרשו לי לחלק את המרחקים בין ספרה לספרה בדיוק לחצי.

אם כך התצוגה הגראפית החדשה שנקבל היא:
.........4.5.........4.........3.5.........3.........2.5.........2.........1.5.........1

כעת, הניחו מעתה כי הפעימות השלמות מנוגנות בשקט רב ואילו חצאי הפעימות מנוגנות בעוצמה גבוהה. עבור תיבה אחת שאורכה המועט הוא בסך הכול ארבע פעימות עושה הרושם כי הדבר פשוט לגמרי. הקושי נוצר בעת חזרה על עיקרון זה באופן רציף מחזורי, מהיר ומדויק.
השפעת הקושי "גוררת" אותנו לפעמים לחשוב כי חצאי הפעימות הן אלו הפעימות השלמות.

כלי עזר חשוב העוזר לנו רבות לזהות את הפעימה השלמה הראשונה הוא מטרונום. בעזרתו, אנו מקבלים "תזכורת" מוסיקלית של ממש מהי הפעימה השלמה הראשונה של כל תיבה כך שנוכל למקם את מחשבותינו על חצאי הפעימות. את המחשבה נוכל להמיר במימוש נגינתי או ריקודי לדוגמא.

כאשר מטרונום אינו זמין בסביבתנו, מומלץ יהיה להשתמש בקטע מוסיקלי מוכר איטי, יציב וברור.
שם כולל למאפיין נגינתי, שירתי ריקודי וכדומה המנוגן בדיוק בחצי הזמן שבין פעימה לפעימה נקרא בשם המקצועי סינקופה.
כינוי לועזי הנפוץ למילת הסינקופה נקרא Off Bit המבטא את אותו הדבר. השימוש במילה Off מדגיש את נפיצותה של הסינקופה להיות "שקטה" (לא פעילה, במצב "כבוי" Off). בהתאם לכך, אפשר כמובן להשתמש גם בביטוי ההופכי On Bit אך אין הדבר נהוג מפאת העובדה שברגע שמציינים את המילה Bit ברור כי הביט (במצב) פעיל והמילה On אינה נדרשת.

פעימה: ...................................4....................3....................2....................1
סינקופת הפעימה: ..........4.5........4........3.5........3.......2.5.........2........1.5........1

או לחלופין ובהתאמה:
ביט:.......................................4....................3....................2....................1
אוף ביט:......................4.5........4........3.5........3.......2.5.........2........1.5........1

בסלסה, אנו מוצאים פעמים רבות "שבירות" מוסיקליות "נופלות" על הסינקופה. הסינקופה יוצרת עניין (אתגר) הן למאזין והן למוסיקאי. מעבר לכך, הסינקופה "פותחת" בפני המוסיקאי אפשרות לנהל "דיאלוג מוסיקלי" בין שנים או מספר כלים ביצירה. במקרים אחרים הסינקופה מאפשרת למוסיקאי "לברוח" מהקצב באופן מבוקר וליצור סוג של "אלתור מכוון". חשוב להדגיש כי למרות סטטוס הסינקופה (בין אם היא מנוגנת או לא), קצב הספירה אינו "נפגע" (משתנה) ושומר על אחידותו באופן עקבי מחזורי.

דוגמאות לסינקופות בסלסה:
לפני הדוגמאות אציג הסבר קצר בנושא חלוקת התיבות בסלסה. לעיתים, יש הנוהגים גם בסלסה "להסתכל" (להתייחס) למשפט מוסיקלי קצר באורך שתי תיבות בנות ארבעה רבעים כל אחת במקום תיבה אחת בת שמונה שמיניות. כלומר,
במקום:
...........8...........7...........6...........5...........4...........3...........2...........1

קיבלנו:
...........4...........3...........2...........1...........4...........3...........2...........1


שימו לב: הקצב נשאר זהה וקבוע בשני המקרים אך ההתסכלות על החלוקה שלו היא השונה.

בהתאם לכך, ניתן להתייחס אל תיבת השמונה שמיניות גם באופן הבא:
...........8...........7...........6...........5...........4...........3...........2...........1
...........^............4...........^...........3...........^............2...........^...........1

הסימן ^ מבטא סינקופה.
למעשה, ניתן לאמר שבהתייחסות האחרונה הפעימה השנייה היא הסינקופה לראשונה, הרביעית סינקופה לשלישית, השישית סינקופה לחמישית והשמינית סינקופה לשביעית.
ולמה זה חשוב ?
כאשר אנו מתייחסים אל התיבה המוסיקלית בתור רוקדים, אנו "מסתכלים" על התיבה כבעלת שמונה ביטים:
...........8...........7...........6...........5...........4...........3...........2...........1


בפורמט ריקוד הסלסה המוכר לנו אנו מדגישים את הביט הראשון ובו אנו לא "מרגישים" (שומעים) את הסינקופה כיוון שהדגש המוסיקלי הוא על הביט השלם (הראשון):
...........8...........7...........6...........5...........4...........3...........2...........1
...........^...........4............^...........3...........^...........2............^...........1
...........8...........7...........6...........5...........4...........3...........2...........#

הסימן ^ מבטא סינקופה.
הסימן # מבטא את הדגש הריקודי (כלומר פתיחת הצעד) ולאו דווקא את תחילת הריקוד באופן פיזי.

בפורמט ריקוד הניו יורק אנו מדגישים את הביט השני ובו אנו אכן "מרגישים" (שומעים) את הסינקופה כיוון שהדגש המוסיקלי הוא על הביט השני המהווה לסינקופה (חצי הביט) של הביט השלם לפניו (והוא הביט הראשון):
...........8...........7...........6...........5...........4...........3...........2...........1
...........^...........4............^...........3...........^...........2............^...........1
...........8...........7...........6...........5...........4...........3...........#...........1

הסימן ^ מבטא סינקופה.
הסימן # מבטא את הדגש הריקודי (כלומר פתיחת הצעד) ולאו דווקא את תחילת הריקוד באופן פיזי.

בפורמט ריקוד הקונטרא טיימפו אנו מדגישים את הביט השלישי ובו אנו לא "מרגישים" (שומעים) את הסינקופה כיוון שהדגש המוסיקלי הוא על הביט השלם (השלישי):
...........8...........7...........6...........5...........4...........3...........2...........1
...........^...........4............^...........3...........^...........2............^...........1
...........8...........7...........6...........5...........4...........#...........2...........1

הסימן ^ מבטא סינקופה.
הסימן # מבטא את הדגש הריקודי (כלומר פתיחת הצעד) ולאו דווקא את תחילת הריקוד באופן פיזי.

לעומת זאת, כאשר אנו מתייחסים אל התיבה המוסיקלית בתור מוסיקאים, אנו "מסתכלים" על שתי תיבות בנות אבעה ביטים כל אחת:
.........4.........3.........2.........1.........4.........3..........2.........1


בהתייחסות שלנו לתיבות המוסיקליות בתור מוסיקאים אנו "פוגשים" (שומעים) לפתע את הסינקופות ה"חבויות" (להן לא התייחסנו קודם לכן בתור רוקדים).

דוגמאות בולטות ונפוצות של סינקופות:
תיבה חצויה:.....................4.........3...........2...........1.........4.........3..........2..........1
קמפנה:.....................^....@........@....^....@.........@...^...@........@.........^.........@
בס:...............................@.........3.....^.....2..........1........@.........3.....^....2.........1
קלאווה סון (2-3):..............@.........3.....^.....2..........@........4........@..........@........1
קלאווה רומבה (2-3):.....^....4.........3.....^.....2..........@........4........@..........@........1
קלאווה סון (3-2):...............4.........@..........@..........1........@........3.....^....2........@
קלאווה רומבה (3-2):..........4.........@..........@..........1...^...4..........3.....^....2........@

הסימן @ מבטא את התבנית המוסיקלית שמנגן כל כלי.
הסימן ^ מבטא את הסינקופה בתבנית המוסיקלית שמנגן כל כלי.

באופן כללי, ניתן לאמר כי מרבית ה"שבירות" מתבטאות על הסינקופות המוסיקליות. בהתאמה לכך, אנו מוצאים גם את ה"שבירות" הריקודיות. בנוסף לכל וברוב המקרים, התוכן המוסיקלי המתקיים בתוך התיבות המוסיקלי אינו משפיע על קצב הספירה כך שזה נשאר קבוע, מדויק ועקבי מחזורי. (ישנם מקרים בהם קטע הסיום ביצירה הולך ומתגבר על מנת לסיימה אבל לא ארחיב בנושא זה). לעתים, אנו נתקלים ב"משחקי ספירה" בהם נדמה כאילו "נעלמה" לה תיבה מוסיקלית. רוקדים מנוסים יבחינו כי הם אמנם רוקדים לפי הקצב אך לא בהתאמה ריקודית לתיבה המוסיקלית. מקרים אלו הם אלמנטים מוסיקליים ה"עוזרים" בדרך כלל למחבר היצירה לסיים "פרק" מוסיקלי ולהתקדם ל"פרק" המוסיקלי הבא תוך כדי שמירת הקצב. העיקרון שאמצעותו עובד אלמנט זה הוא שמחבר היצירה "גוזר" (קוטע) את מחצית התיבה האחרונה בפרק הנוכחי כאשר זו מוחלפת כבר בתיבה הראשונה של הפרק הבא. עיקרון פחות נפוץ למימוש אלמנט זה הוא דווקא על ידי "גזירה" של תחילת הפרק השני. כלומר, היצירה מתנגנת עד סיום הפרק הנוכחי כאשר הפרק הבא מתחיל "כבר" החל מהתיבה השנייה שלו. בשני המקרים הרוקד יבחין כי הוא ב"היפוך" ריקודי לתיבה המוסיקלית. אציג את דבריי בצורה הגראפית באמצעות שתי הדוגמאות הבאות:
דוגמא ל"גזירת" הפרק הנוכחי ותחילת הפרק החדש באופן שלם:


תיבה מוסיקלית:..............8...7...6...5...4...3...2...1...8...7...6...5...4...3...2...1
צעדי הריקוד לגבר:..........8...L...R...L...4...R...L...R...8...L...R...L...4...R...L...R
צעדי הריקוד לבחורה:.......8...R...L...R...4...L...R...L...8...R...L...R...4...L...R...L
"גזירת" פרק נוכחי:..........4...3...2...1...8...7...6...5...4...3...2...1...4...3...2...1

שימו לב כי לאחר סיום התיבה בת שמונה הביטים גם צעדי הגבר וגם צעדי הבחורה התהפכו לעומת התיבה המוסיקלית, זאת למרות ששניהם ממשיכים לרקוד על הקצב.

דוגמא ל"שלמות" הפרק הנוכחי ו"גזירת" תחילת הפרק החדש הבא:

תיבה מוסיקלית:..............8...7...6...5...4...3...2...1...8...7...6...5...4...3...2...1
צעדי הריקוד לגבר:..........8...L...R...L...4...R...L...R...8...L...R...L...4...R...L...R
צעדי הריקוד לבחורה:.......8...R...L...R...4...L...R...L...8...R...L...R...4...L...R...L
"גזירת" פרק נוכחי:..........4...3...2...1...8...7...6...5...8...7...6...5...4...3...2...1

שימו לב כי לאחר סיום התיבה בת שמונה הביטים גם צעדי הגבר וגם צעדי הבחורה התהפכו לעומת התיבה המוסיקלית, זאת למרות ששניהם ממשיכים לרקוד על הקצב.


פתרונות ריקודיים עבור "היפוך" תיבה מוסיקלית מול צעדי הריקוד: לא ארחיב בנושא זה מפאת פשטותו וסטיית תוכנו העיקרי מנושא הספירה אך אעלה בכל זאת הסבר מקוצר. על מנת לבצע "סינכרון" (התאמת זמנים) מחדש, יהיה עלינו הרוקדים "למרוח" (למלא) את אורך חצי התיבה ש"הפסדנו" (זו ש"נגזרה") או ש"הרווחנו" (זו ש"ניתנה לנו").

את זאת נעשה על ידי:
- השכבה, הפלה, דספלוטה.
- יציאה לסיבוב.
- Back Charge.
- ואיך לא, אילתור !

הספירה בכללתה היא המכנה המשותף העיקרי המלווה את בנ הזוג הרוקדים כך שחובה על שניהם "לשמור" על מכנה זה על מנת לנהל תקשורת ברורה ו"יציבה". האפשרות לפתח את יכולת הספירה תעזור לרוקד "לפתוח" את הראש בהבנה לגבי תבניות פשוטות יותר בהן הוא נתקל ביום יום. לצורך כך ובתור התחלה, אמליץ על האזנה מרובה לתבניות מוסיקליות פשוטות (כגון משקלים זוגיים כגון 4/4).

בשלבים מתקדמים יותר, מומלץ לשלב גם הקשבה מרוכזת לתבניות מסובכות יותר אותן "נפרק" במוחינו ו"נרכיבם" מחדש. מנסיון אישי, אומר לכם כי אלו הבאים מעולם הג'אז יוכלו למצוא עצמם די "בבית" (מסתדרים עם התבניות) לעומת אלו הבאים מעולם הפופ (הרגילים בדרך כלל למשקלים של 4/4) וייצטרכו די "לשבור שיניים" לפחות בהתחלה.

בסופו של דבר, הסיפוק הוא רב ביותר.

בהצלחה !
אייל עזרא


ליצירת קשר עם אייל עזרא, כותב הכתבה יש למלא הפרטים בטופס...

 
נמען/נים
*נושא
*תוכן ההודעה
*שם פרטי
*שם משפחה
*דואר אלקטרוני
כתובת
עיר
טלפון
*טלפון נייד

 


בניית אתרים , מתווך , חברת הובלות Cargo MS , קורס נדל"ן ,תוכנת הנהלת חשבונות מנג'ר , שי לעץ גיזום עצים , צלילה חופשיתארז מנעולים תל אביבהמלצות פורטל ריקוד , תריסי נירשני יעקובי מעצבת תכשיטים , תקליטן , קורס סקיפרים במועדון יאכטות BlueWave ,  הפרעות אכילה , עורך דין תאונות דרכים , עורך דין מסחריהרכב בוסה טריו , Matinee Cosmetics