ריקוד - פורטל ריקודים , בתי ספר לריקוד ,רקדנים, רקדניות, סלסה, מחול, פלמנקו, קפואירה, ריקודים סלוניים,נולד לרקוד

גרעין הריקוד

 
כתבות נוספות
האם רקדנית טובה יכולה להיות מורה טובה ?
עצות למורה המתחילה מה ללמד בשיעורים הראשונים !
ריקוד של עם, פולקלור
ריקוד רצפה / מאמר פרפורמים
כתבות נוספות
טיפים לרקדנית, כיצד לשווק את עצמך כרקדנית?
אום כולתום שרה את הדת
בניית כוריאוגרפיה
השילוש הקדוש
סלסה סלסה- מה זה עושה לנו?
השפעת הסלסה על הרקדן....
האינטראקציות בזירת הריקודים
ההצגה בריקוד
אינטראקציה בין המינים
קסם הסלסה...
מועדוני הסלסה- מה באמת קורה שם....?
הגמר הגדול של מלך הברייקדאנס
חגיגת נשיות מתוקנת - במחול המזרחי
קפואירה על קצה המזלג
היסטוריה של קפוארה
מידע כללי על הקפואירה
כלי הנגינה המסורתיים של קפואירה
תיעוד תולדות הבלט האפריקאי
עקרונות בבלט האפריקאי
מבנה הבלט האפריקאי-מקצבים וריקוד
כל אחד צריך ''מאהב''
ריקודים סלוניים - רקע כללי
מור בר – מנהלת תחום היפ הופ
ההיפ הופ – הרבה יותר מריקוד...
למה לרקוד היפ הופ?
ארתור מאריי מרקידים את תלמידי כיתות ה'
איך נוצר ריקוד היפ הופ מקצועי?
מבוא לריקוד יווני
מוסיקה יוונית
סוף השמנה במחשבה תחילה ומעשים
תחרות עיר הברייקדאנס לשנת 2006
על קפוארה הכל כולל הכל
יש מחול בבית ספר
הספירה בריקוד
"לרקוד", קומדיית הפשע הרומנטית של הקיץ
ניו יורק סטייל - כתבה מסכמת
מופע הבריייקדאנס התיאטרלי "רוקדים ברחוב"
על כף המאזניים
ריקודי מחזות זמר
הופעה של בנות דנסינג בגרמניה
ריקודים סלוניים - מה יוצא לי מזה?...הרבה!
התפתחות ריקודי בטן
מי מפחד מ-ADHd
נולד לרקוד 2 - האודישן של נולד לרקוד
תוכנית הרזייה משולבת ריקודים סלוניים
רקדנים סמויים כבר הזמנתם...
צורות גיאומטריות בריקודי בטן
רוקדים כל הדרך לחופה
ברייקדאנס
סלסה, על-מה ולמה ?
מדבר בארה"ב
הריקוד האירי – משדות אירלנד ועד ברודווי
כתבות נוספות

במאמר זה אני אתאר את המסקנה הנחרצת שאני כמו כל בי בוי רציני הגיע בעולם.
אני התחלתי להבין שפגשתי את פי אס סי(קרב "קלאסי" שלנו היו תרגילים יותר טובים(אז מזמן(3 שנים) נייק היה הכי טוב שיש).
הם טחנו אותנו בכלום תרגילים קשים וכלום פריזים. 100% FLAVA) ) הבנתי באמצע שהייתי בנורווגיה (חברה הכי מגניבים שיש, רקדו שנה וטחנו את כל הארץ למעט דביר דובי ורותם היום), הבנתי ממש שראיתי איזה 10 קלטות 100 פעמים כל אחת (קן סוויפט בעיקר, איש הרוק סטאדי קרו),
והבנתי ללא ספק שהייתי בבי בוי סיטי בטקסס, לא מזמן בכלל(אירוע שחברה מכל ארה"ב מגיעים). את ההבנה אחלוק במאמר הבא.
הבנה שלקח לי להפנים לגמריי 4 שנים.
אוקיי. ראשית נתחיל עם תאור המבנה הבסיסי של תרגיל בפרטי פרטים


המבנה הבסיסי של הבי בוינג המקורי:
חשוב לתאר אותו בדיוק, כי הוא המבנה שבו כל בי בוי משתמש, הוא מוסכמה.
מהו, מיד.
המבנה הבסיסי של הריקוד הוא:
שאתה בחוץ: אם האטיטיוד שלך הוא של מגניב ואגו מאנייק, תעשה פרצוף כזה ואל תעשה כלום.
אם האטיטיוד הוא של יאללה מסיבה, תהיה מסיבתי... גם שאתה בחוץ אתה בפנים.
הפרזנטציה: טופ רוקינג. הבי בוי מציג את הדמות שלו לראשונה בכניסה. הוא מראה שליטה בקצב, בריקוד, הומור, התגרות, ומגניבות. הוא גם, על פי הקצב והתנועות מקדים את מה שנראה למטה עוד מעט מעורר ציפייה.
בי בויז טובים יודעים את זה. פרשנות. פאואר מוברים תופסים בערך 100 מטר מרובעים בטופ רוק שלהם, סטייליסטים קלאסיים, עושים צעדים מהירים לפי הקצב, וסטייליסטים מודרניים מכניסים את אישיות מבנה הריקוד שלהם, פריזרים מכניסים פריז לפני לעודד.
גו דאואן: הצורה שיורדים למטה. בי בוי מוצא לעצמו צורה מתאימה לכל רוטין שהוא יורד אליו. רוטין קלאסי של פוט וורק בלי חידושים יהיה עם כניסה בלי חידושים. רוטין יחסית אקרובטי יהיה עם כניסה עם תנופה וכוח. רוטין עם הפתעות בקצב יהיה עם ירידה מפתיעה וכו'.
פוטוורק\פלור רוק: הצעדים על הריצפה, באים להראות שליטה וגרוב, הם המימוש של הפרזנטציה. הם
ה"אוקיי, ראינו איזה אדם אתה בטופ רוק. נראה איך אתה משחק אותה על הריצפה" הטופ רוק מתרכז בדמות והפוטוורק בשליטה. הפלור רוק שייך לפוט וורק לחלוטין, אבל בגלל האבולוציה של הבי בוינג, הוא חלק הרבה פחות מקובע מהפוט וורק. הרבה יותר קשה להתאמן עליו, וכדי שיצא מגניב זה המון מאמצים. לכן אין בארץ כמעט אף אחד שעושה אותו. בעסה. פינאלה: אוקיי, בוא נראה מה השיא. זה או פריז, או פאואר מוב, או סדרה של תרגילים בסינקרוניזציה שמובילים להפתעה. במקור היה פריז לא אקרובטי שבו מחיאות הכפיים היו.
קימה: יציאה בסטייל, נכנס ויצא כמו שצריך, מגניב ושולט.
השתחוויה: כל סוג שהוא, בדרך כלל סימון קצר של "יואו" או התגרות ביריב, או דרישת כבוד מהקהל...
זהו. מבנה. שוברים אותו לפעמים, אבל זה הקלאסי. למה הוא שרת במקור? מיד!
שנות השבעים. הגלגלון לא הומצא. בי בויים רק התחילו בגואו דאון. המבנה היה לשירות הגרוב, דיסקו אתם יודעים, זה גרוב.
פאנק, עוד יותר. המבנה היה, כולו משורת למגניבות. בהתחלה פרזנטציה, אחר-כך התרגיל, ולסיום פריז שנועד למחיאות כפיים.
מפתיע ומגניב. הבייבי פריז הראשון היה לשכב על הצד ולמצוץ אצבע(באמת). היה שפגט בנות, ירידה על הברכיים, פריז ריצפה... רבים.
הוא יצא, סימן בפוזה אני מלך ויצא. שהברייק התפתח מצאו שתי דרכים להפתיע בסוף.
אקרובטיקת בי בוינג, שכוחה הוא בהפתעה מהאקרובטיקה,
ואקרובטיקת בי בוינג שכוחה הוא בהפתעה מהחידוש ומהסטייל שבה. אחרי הבייבי פריז החדש, המציאו צ'ייר פריז,
ולכל אחד היו פיתוחים(מר פריז בפריז המפורסם). הם מצאו פוזיציות מגניבות, ניידות, מפתיעות, שמאפשרות לגרוב לצאת, כי הוא הבסיס... זוכרים?
שנות השבעים, דיסקו ופאנק... הזרם הראשון בעצם סטייה מהבסיס שבברייק. הוא זרם שחזק עד היום, וטוב שכך.
אבל בבסיס הפריזים הם לשירות הסטייל, הפאואר הוא מקדמה לפריזים(בימים עברו היה סיבוב גב סיומת לתרגיל.
כולם סיימו ככה. אבל מה ששינה זה לא הסיבוב בעיקר. זה הפריז אחריו.
כל אחד מצא פריז אחר ומפתיע. כולם כמעט פשוטים פיזית מאוד.) והיציאה זה לצאת גבר ותו לא.
הברייק הזה נשאר במחתרת, כי הוא לא התאים את עצמו לאופנות כמו אייטיז.
הזרם השני התמסחר ומכר משהו שלא רואים כל יום: סיבובים.אין שום ספורט או ריקוד כזה. סיבובים על הגב והראש! וואו!.
הזרם התפתח, ואנשים ששורשיהם לא היו בשנות השבעים, הבינו את הזרם האקרובטי לשם אקרובטי טוב יותר.
הזמן עבר, ולסיבובים נוספו פריזים, ועוד מובז לשם מובז. אבל הבסיס והגרעין נמצא בשנות השבעים. בפאנק שבתרגיל.
התרגילים מהווים מקפצה לפאנק ולא להפך. האקרובטיקה והקצב הם רק זריקת אנדרנלין לפאנק.
שתפעלו מהנקודה הזו תבינו מה הזרם הבסיסי של הבי בוינג, שבו המגניבות הכושית,
המגניבה, הקופצנית, הבסיסית, שממנה כל הבי בויים המעניינים יוצאים. לשמור על הריקוד ברמה הזאתי (אקרובטיקה למען סטייל בלבד) זאת הדרך הקשה.
צריך המון אימון ושליטה בשביל זה, זה כמעט לא קיים כיום, ובלי מורים טובים זה בלתי אפשרי בעליל. בימינו חוץ מרוק סטאדי כמעט אף אחד לא עושה את זה.
לכן האפשרות הסבירה יותר היא למצוא את הפאנק, בצפיה בחבר'ה כמו הרוק סטאדי,
הסרט ווילד סטייל, בג'יימס בראון, ובעוד אחים שחורים ששרים ת'פאנק.
ללמוד להרגיש את הפאנק הישן(אגב, כיום באליפויות, זה מה שמנוגן: פריסטייל סשן, בי בוי סמיט,
הוא קן רוסט דה מוסט ושות'), ולחיות אותו בסטייל שלך. מהתמצית הזו אתה מחדש ושובר.
אבל בגרעין, בתמצית אתה שומר את הרוקסטאדי, ואת דניס קופי(אני יודע שיש לך נשמה), קול אנד דה גאנג, ג'יימס, וחבר'ה כאלה.
מפה תעשה מה שתרצה, אבל תזכור שבבסיס יש פאנק.
שהכל מסתובב סביבו.
אז תגלה שבפאואר צריך לעבוד קשה בשביל להביא ת'פאנק, ולהמציא.
שבפוט וורק וטופ רוק אפשר להוציא אותו הכי הרבה.
שבבסיס הקלאסי יש הרבה נשמה שקשה להתעלם ממנה.
שמה שאתה עושה לא משנה שמינית לעומת איך אתה עושה.
שפה זה לא וויטנאם ושצריך להתלבש כמו שצריך.
שבמוסיקה הכי פוסטמודרניסטית כשהיא טובה יש שריד מג'יימס ודניס.
שyou aint got a thing if you aint got the swing .
שכמו שצריך לדעת לחדש, צריך לשמור על אותו קו שבחרת(גם אם הוא שינוי סטייל נון סטופ).
ושכבוד ואהבה זה מה ששולט בפאנק, ולכן גם בברייק.
זה האני מאמין שלי, זאת התגלית שלי. זה מה שכולם מבינים. בנורווגיה רוקדים עם היפ הופ אבל בבית שומעים SOUL . בארה"ב זה כבר ברור לגמריי. הפאנק שולט בברייק. בארץ, אין סיבה שזה לא יקרה.
שתבינו את זה, כל השאר יבוא מעצמו.
And may the FUNK will be with thee ! ofir elissar, Worshiper of funk

 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.

 


בניית אתרים , מתווך , חברת הובלות Cargo MS , קורס נדל"ן ,תוכנת הנהלת חשבונות מנג'ר , שי לעץ גיזום עצים , צלילה חופשיתארז מנעולים תל אביבהמלצות פורטל ריקוד , תריסי נירשני יעקובי מעצבת תכשיטים , תקליטן , קורס סקיפרים במועדון יאכטות BlueWave ,  הפרעות אכילה , עורך דין תאונות דרכים , עורך דין מסחריהרכב בוסה טריו , Matinee Cosmetics